בית הכנסת הגדול, תל אביב-יפו
מיקום: אלנבי 110, תל אביב-יפו
אדריכל מקורי: ריצ'רד מיכל, גדליהו ווילבושביץ, יהודה מגידוביץ, פ. שרנופולסקי ודב הרשקוביץ
תכנון כיפת בית הכנסת: ארפד גוט
הקמה: 1930-1921
שיפוץ והרחבה (1969): אדריכל אריה אלחנני
תכנון שחזור ושימור: אורי פדן אדריכלים
מזמין: עיריית תל־אביב יפו וקרן תל אביב-יפו
תקציב: 72 מיליון שקלים
סיום משוער: 2027
בית הכנסת הגדול בתל אביב תוכנן ונבנה במספר שלבים ועבר תהפוכות רבות. בשנותיו הראשונות זכה לתהודה כבית הכנסת הראשון שהוקם בתל אביב במבנה יעודי. חשיבותו העירונית קיבלה ביטוי בקנה המידה ובתכנון הכיפה המחופה נחושת שהתנשאה מעל המבנים בסביבתו. הקמת הכיפה היוותה באותן שנים הישג הנדסי יוצא דופן. ביטוי נוסף לחשיבות המבנה ניכרת במרחב הציבורי הפתוח סביבו, שתוכנן על ידי אדריכל זאב רכטר בשנת 1938. לצד תפקידו הדתי, מיום הקמתו בשנות המנדט הבריטי בית הכנסת נשא משמעות לאומית, כמוקד כינוס לאירועי מפתח בתולדות האומה היהודית. חזון מייסדי בית הכנסת – לאיחוד בין זרמים שונים ביהדות, אקטואלי כיום יותר מאי פעם.
בעבודות שיפוץ והרחבה שנערכו בשנת 1969 נבנתה סביב המבנה אכסדרת עמודים שהסוותה את חזותו באופן המקשה להבחין כיום בצורתו המקורית. כמה ממרכיבי התוכנית, בהם סבכת אלומיניום מוזהבת ומזרקות מים שתוכננו כחלק מאכסדרת העמודים, לא בוצעו מפאת חוסר תקציב.
בשנת 2018 זכה משרד אורי פדן במכרז לתיעוד המבנה ולהכנת תוכנית רעיונית לשימורו. התוכנית שגובשה במשרד – בעבודה מעמיקה בשיתוף הנהלת בית הכנסת וגורמים עירוניים – אומצה על ידי כלל המעורבים בפרויקט. התוכנית נתנה מענה לצרכי בית הכנסת, שמרה על ערכי המבנה, ייצגה את שלבי בנייתו, ועיצבה מחדש את היחס למרחב הציבורי בסביבתו.
בתכנון העכשווי מיוצגים פרקים שונים בהיסטוריה של בית הכנסת: תכנונו המקורי, תוספת אכסדרת העמודים וחידושו הנוכחי. שלוש מחזיתות המבנה ישוחזרו לחזותן המקורית במלואן: חזית הכניסה הראשית, והחזיתות הפונות לרחובות הראשיים הגובלים במגרש. בנוסף, אולם התפילה הגדול יוחזר למראהו המקורי. בו בזמן, קטע מאכסדרת העמודים ישומר כאגף חדש המתוכנן בצד המערבי של הבניין, כך ישמר קטע מחזות המבנה המוכרת בחמישים השנים האחרונות. האגף החדש יכלול מסחר בקומת הקרקע; מרכז מבקרים בקומה השנייה, וחללי לימוד ואירוח בקומה השלישית. המבנה כולו יותאם לתקינה עכשווית: בית הכנסת יונגש במלואו, עד ארון הקודש והבימה; יותאם לתקנות לבנייה ירוקה, לבטיחות אש ולמיגון.
האכסדרה המחודשת תכלול רפפות הצללה ייחודיות ו/או קיר ויטראז'. חזותה תשלב בין נוכחות סביבתית ושקיפות, שתחשוף את ההתרחשות בבית הכנסת לסביבתה. תפיסה זו תקבל ביטוי חדש מסוגו בחשיפת התפילה בבית הכנסת למבט ממרכז המבקרים, שיאפשר לצפות בטקס הדתי בלי להשתתף בו.
ברחבה הפתוחה ברחוב הר סיני, המשמשת כיום כחניון, מתוכננת כיכר ציבורית שתשרת את באי בית הכנסת ובתי העסק במתחם.
ניהול פרויקט: BDO-OPEX
עיצוב פנים: אורי פדן אדריכלים
מהנדס: שפר את רונן מהנדסים בע"מ
אדריכל נוף: לנדאו-עדן אדריכלי נוף
יועץ מיזוג: שאול שמיל מהנדסים ויועצים
יועץ חשמל: קלינפלץ הנדסה
יועץ אינסטלציה: גלבוע מהנדסים
יועץ תאורה: פייב רינגס עיצוב תאורה
יועץ נגישות: תמר נגישות
יועץ בטיחות: קינן בטיחות
יועץ מיגון: א.פ. מיגון
יועץ אקוסטיקה: ע. לבני
יועץ בנייה ירוקה: גרינר
יועץ אלומיניום: פרליסיסטמס
יועץ מטבחים: נחשון
