שנת הקמת הבניין: 1947
אדריכל מקורי: יעקב אורנשטיין
חידוש: 2024
שטח: כ-400 מ"ר
מזמין: עיריית באר יעקב
תקציב: כ 2 מיליון ש"ח
אדריכלית אחראית: ליאורה דרייפוס
הפרוגרמה: שימור והשמשה
על המבנה:
במעלה רחוב איילה שוכן בית העם, מבנה כפרי פשוט ובחזית שורת עצי ברוש, ותיקים כמוהו.
סיפורו מתחיל בצריף של מר בידלובסקי שנרכש בשנת 1935 ושופץ כמקום כינוס קהילת המושבה החקלאית באר יעקב. 12 שנה פעל הצריף עד שקם מבנה הקבע. המבנה שתוכנן על ידי האדריכל יעקב אורנשטיין כמבנה ציבורי ייחודי עם אלמנטים אדריכליים מודרניים, נבנה בפועל כמבנה פשוט יותר, על פי שיקולי הישוב בשנת 1947 .
שלושה חללים תוכננו במבנה: אולם עבור 100 איש הכולל במה, חדר עבור ישיבות הועד וחדר עבור הספרייה. המבנה הכיל את חיי התרבות העשירים והמאורגנים של המושבה. כשהחלל היה צר מלהכיל את הישוב המתפתח, נדדו האירועים בהדרגה למקומות גדולים יותר.
סיפורו של בית העם פתלתל. הוא החליף שמות, תכנים ושימושים. הוא היה, במקביל, גם וגם וגם,
תמיד מתעדכן במהותו הציבורית. היו כאן ישיבות ועד סוערות ונשפי ריקודים, לו"ז קבוע להצגות, הרצאות וחוגים. כאן נערכו מסיבות חגי ישראל של הישוב וציון שנתי לעלייתו לקרקע. במקביל, הוא שימש גם כבית הנוטרים. כיאה למבנה הציבורי המרכזי של הישוב, ריכז את נושאי הביטחון ובו חדר אחד נעול, החדר שיועד לספריה שימש בפועל כמחסן הנשק הבריטי ואחר כך כנשקיה של הישוב.
בהמשך, כאשר המושבה החקלאית הפכה למועצה מקומית, הוסב בית העם הישן לבית קולנוע תוסס.
בית הקולנוע, גם הוא שינה פנים התרחב והתפצל בפעילותו על פי עונות השנה. גם במתכונת מסחרית המשיך המבנה להיות מוקד חברתי מרכזי, בישוב המשתנה. בהמשך, כשהקולנוע נדד למבנה חדש ועדכני, ידע בית העם שנים של הקפאה והזנחה. אט אט חזר לתפקד עם אחד משימושיו המקוריים: כספריה הציבורית של באר יעקב.
בית העם עבר שיפוצים, הרחבות, הקפאות והפשרות. פרטיו המקוריים לא שרדו את הזמן אך צביונו הכללי ניכר ונוכח על הציר ההיסטורי של רחוב איילה. שריד נדיר של המושבה החקלאית שהייתה, המספר את סיפורו של בית העם של באר יעקב.
על השיפוץ:
אחד המבנים הבולטים והחשובים שמגדירים את הרחוב הראשי של המושבה. במהלך העבודות התגלו ציורי קיר ובזכות עבודה של שי פרקש שוחזרו הציורים.
שותפים:
סקר ושחזור ציורי קיר: סטודיו תכלת
