בית ספר הדביר החדש

אדריכל מתכנן מקורי של המבנה: משרד דויד בסט
מיקום: קדושי בבל 22, ירושלים
הקמה: 1984
חידוש: 2019
שטח: כ-2,000 מ"ר
תקציב: כ-5 מיליון ש"ח
מזמין: מנהל החינוך, עיריית ירושלים

מעצבת אחראית: אלישבע לוי
פיתוח נוף: אורי פדן אדריכלים בשיתוף אדר' לילך גיבורי
הפרוגרמה: לשלב במבנה בית ספר רגיל בית ספר לחינוך מיוחד

שותפים: ניהול פרויקט: יאיר מרוקו
הנדסה: ברוך ירומלסקי
נגישות: בנימין חסידים – הוד הנדסה ובניה בע"מ.
בטיחות: אבני אפרת
מים / מיזוג: איגור פיסמן
מודד: קראוס מדידות
חשמל: אי.טי.אס מהנדסים יועצים בע"מ
קבלן: גריפון

על בית הספר הדביר:
מסגרת חינוכית אנתרופוסופית לחינוך מיוחד
סוג מוגבלות: מוגבלות שכלית עמוקה – שכלית תקשורתית תסמונות עיכוב התפתחותי
גיל: מגיל 6 ועד גיל 21
מספר תלמידים במוסד: 64
מספר תלמידים בכיתה: 8

אני מאמין של בית הספר: "לעודד כוחות רדומים, לטפח כוחות חלשים ולפנות מכשולים מדרכם של כוחות שנבלמו" כל אדם נברא בצלם ועם זאת יחיד במינו. החינוך המרפא מזהה ומכבד ייחודיות זו. מסגרת חינוכית בה יכול כל תלמיד להגשים את עצמו ולהתבטא בסביבה שיקומית ומטפחת.

בית ספר הדביר ישב באופן ארעי בתוך מבנה של בית ספר אחר. תחילה נדרשנו לבחור את המיקום האופטימאלי בתוך בית ספר גדול שהלך והצטמצם במהלך השנים – בית ספר סליסגברג. סליסגסברג תוכנן ע"י משרד בסט והוקם בשנות ה 90 להיות תיכון עירוני ל1300 תלמידים, במהלך השנים בית הספר הצטמצם ל 500-600 תלמידים. למבנה נכנסו גופים עירוניים שונים וחלק מחלליו הוסבו לשימוש של חוגים, צופים וחלקים אחרים היו נטושים.

בחרנו אגף הסובב סביב חצר פנימית עזובה, עם חזית הפונה החוצה לשצ"פ רחב ולרחוב הראשי. האגף שימש ברובו לטובת חוגים וניכר כי הנהלת בית הספר ראתה בו סרח עודף המחייב תחזוקה אך אינו משרת את ייעודו המקורי כבית ספר. החצר הפנימית נקראה "פינת העישון המועדפת".

ברוח בית הספר הפכנו את החצר לכיכר, את החללים העוטפים אותה לסדנאות ואת הרחבה למקום מפגש והתכנסות. הגן בחזית המבנה הפך לגינה טיפולית ולכל כיתה התאפשר לצאת לרחבה מוצלת. הפרויקט הוכרז כפרויקט הגדול והמורכב של קיץ 2019 ונחנך במעמד נשיא המדינה מר רובי ריבלין וראש עיריית ירושלים מר משה ליאון.