בית הכנסת היווה סימן היכר וסמל לעיר תל אביב עת שימש מוקד לפעילות דתית וציבורית. הוא מילא תפקיד חשוב בחיי הקהילה ובמאורעות היסטוריים חשובים.
מעצם היותו בית הכנסת הגדול של תל אביב, העיר העברית הראשונה, התקיימו בו אירועים רבים בעלי משמעות וערך לאומי.
1928
התכנון כולל פיתוח של אדריכלות דיגיטלית בשילוב עם אמן ויטראז' כדי להדגיש מצד אחד את הכבוד והזהות המקורית ומצד שני לדבר חדשנות.
1911
הוגשה בקשת הקצאת מגרש לבית כנסת בתל אביב, סמוך לרוטשילד. מאז עברו טלטלות והחליפו מגרשים מספר פעמים.
1921
ב-1914 נערכה תחרות לבניית בית הכנסת. נבחרו האדריכלים שרנופולסקי ומגידוביץ'. ב1921 הגישו תכניות לביצוע והניחו אבן פינה בנוכחות ראש העיר מאיר דיזינגוף.
1930
הבניה הושלמה, יחד עם הכיפה הגדולה שתוכננה ע"י המהנדס ארפד גוט בשנת 1925. יחד עם סיום בניית הכיפה, תוכננה כיכר איטלקית סביב בית הכנסת ע"י האדריכל זאב רכטר.
1969
בית הכנסת שופץ עפ"י תכניות של אדריכל אריה אלחנני. ארקדת עמודים התווספה ויצרה מאין ניתוק מהרחוב והסוואה של המבנה המקורי.
2018
עיריית תל אביב החליטה לשקם לשמר ולחדש את בית הכנסת ולהתאימו לתקופה בת זמננו. החשוב ביותר הוא להנגישו ולהדגישו לקהל הרחב.
